שינה בעירום

בואו נדבר רגע על שינה בערום
(הטקסט כתוב בלשון נקבה אך מופנה לשני המינים) 

אף אחת מאיתנו לא נולדה עם בגדים. בינקות ובילדות שלנו, הניחו לרובנו להתרוצץ בערום. נישקו לנו את כל הגוף, צבטו לנו בחיבה את הלחיים וקפלי הירכיים, נתנו לנו להרגיש שאנחנו נזר הבריאה. ואז, באיזשהו שלב, התחילו לכסות אותנו ולהרביץ בנו את תורת ההסתרה, היו סיבותיה אשר היו. כל אחת והמשפחה אליה נולדה. משפטים כמו: מה יגידו, זה לא צנוע, בנות לא מתלבשות ככה... לבוש קצר ומחשוף זכה לשם זנותי / פרחי ועוד כהנה וכהנה.

כשאנחנו לבושות, אנחנו לא חשות את החיכוך של העור בעור. זו יכולה להיות תחושת ליטוף כשהיד נוגעת בירך או כשהירך נוגעת / מתחככת בירך, תחושת השיער על הגב / חזה.

אם יש לכן / אתן בסביבה של תינוקות ופעוטות, ראו כמה הם מתענגים על חוש המגע. הם יונקים ומוצצים אצבעות ובהונות, הם מגלים את בתי השחי ואת תנוך האוזן. הם בחקירה מתמדת וקשה לפספס את השמחה והעונג שהם חשים בגילוי מרקמים שונים. 

עכשיו חשבו על מספר הפעמים בהן אנו מניחות על עצמנו ידיים לאורך היום - ומי שזוכה למגע שלנו, זה הבגד. 

ברור שלעבודה אנחנו הולכות לבושות וכשבני הבית איתנו, אנחנו לא מתערטלות.
אני מניחה בצד את שעות היום כשאנחנו לבד בבית. אבל מה קורה בלילה? האם אנחנו הולכות לישון עם בגדים? האם אנחנו מסירות אותם במהלך הלילה? האם אנחנו מאפשרות לפות לנשום ולהתאוורר? מה עם לחוש את מגע הסדין / הציפה / השמיכה על העור? ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו ישנות עם בן/בת זוג. 

החוויה של עור נוגע בעור היא נהדרת (לא סתם הסלוגן של דרך אפרתה הוא מגע מביא שלום). בלי תיווך.
בלי חיץ שמונע, שלא לומר שודד מאיתנו, את התחושה הבריאה, החיונית, הטובה, המספקת, החושנית שיכולה להתלוות למגע. 

אני פוגשת נשים רבות שלא אוהבות את המראה של עצמן. שאומרות שאין סיכוי שיכנסו ערומות למיטה. נשים שלא יכולות לשאת את הרעיון של לגעת בעצמן, שמתביישות, שלמרות שבן הזוג מאוד אוהב אותן בדיוק כפי שהן, הן עושות אהבה רק בחושך, שהפעם האחרונה שבן/בת הזוג ראה/תה אותן ערומות היתה לפני הלידה. 

לאהוב ולקבל את הגוף שלנו, המשתנה, זו העבודה / התפקיד שלנו. ככל שנביט בעצמנו ונכיר את מראה הגוף, ככל שהמראה יהפוך מוכר (בדיוק כמו מראה הפות), נתרגל אליו, נצפה לו, נאהב אותו. 

אחד התרגילים של מעשה האהבה, של כל אחת עם עצמה, הוא לגלות את הערום שלה. לגלות, להתרגל, לאהוב ולהנות ממנו. הגילויים מרגשים! 

המנעד של התחושות רחב כמו השמיים. מה שצריך הוא לרצות ולהסכים לגלות. 

אם שנים רבות לא ישנת ערומה לבד עם עצמך או עם בן-בת הזוג שלך, מה דעתך לנסות? כשישנים בשניים והעור נוגע בעור, תחושת הקרבה, הביטחון והאינטימיות גדלה בסדרי גודל. התקשורת צומחת ומעשה האהבה נעשה תכוף יותר. הבית מתמלא חיוניות וחיוכים. 

מה אתן אומרות? איך אתן עם הערום שלכן?

אפרתה בנור L.Ac | ליווי ויעוץ זוגי | מיניות קשובה | כתיבה יוצרת