שאלות ותשובות


הוא רוצה סקס שלא נח לי איתו

 
פאני ובני נמצאים בזוגיות אוהבת וקרובה מאז הצבא. הם התחתנו ביום שפאני השתחררה. פאני היום בת 28 ובני בקרוב חוגג 30.
בני הוא החבר השני של פאני כשלו עצמו היו כמה קשרים קצרים לפני פאני.
יש להם שני ילדים. הבכור בן ארבע וחצי והבן הצעיר בן שנתיים. שניהם במסגרות עד הצהריים. פאני עובדת בחצי משרה ותמיד מגיעה לאסוף אותם מהגנים, לבשל צהריים וערב ובדרך כלל היא זו שמקלחת, מאכילה ומשכיבה אותם לישון.
על העייפות המצטברת שלה, היא מתגברת בשינה ארוכה במיוחד בסופי שבוע.
לייעוץ הזוגי הגיעו עם מריבה על מין אנאלי. פאני לא הבינה "מאיפה הוא מגיע אלי עם הקטע הזה שלו" ובני לא מבין מדוע היא עושה עניין עם חוויה שיכולה להיות בעיקר מענגת.
עבור פאני, זו חוויה שהיא צריכה לעכל. היא לחוצה מאוד ופוחדת מעצם הרעיון – "למה להכניס דברים למקום שיודע בעיקר להוציא"?
כבר זמן רב שבני מספר לה על העונג שיש בפי הטבעת וזמן רב שהיא מסמיקה ואומרת לו "לא בשבילי".
הריב הגדול נסב על ההתעקשות של בני: "אם את לא נותנת לי מאחורה, אז אני לא רוצה ממך כלום".
הציטוט הזה ליווה אותנו לאורך שני מפגשים שלמים.
לפני הכל דיברנו על חוויית היחד. אנחנו לא "נותנים או לא נותנים זה לזו" וודאי לא מענישים זה את זו כאשר החשקים שלנו לא מתמלאים.
אנחנו כן מציפים את החשקים ואת הפנטזיות שלנו. חולקים אותם עם בן/בת הזוג. שיח כן ואמיתי שכזה מגביר את תחושת הקירבה והאינטימיות.
כמענה לרצון של אבי ולחשש של פאני, העלנו את הדברים הבאים:
כל אחד עם עצמו, מתחיל לגלות את האנוס (פי הטבעת) שלו. מתחילים במגע עדין מבחוץ ולאט לאט מחדירים את הפרק הראשון של האצבע. במהלך הגילוי, דואגים לנשום ולהרפות את הגוף. מה שמגיע בקלות לאחד לא בהכרח יגיע באותה הקלות לאחר – ובכל מקרה, לא כופים שום דבר על אף אחד.
אנחנו מבקשים להגיע לכל מגע מיני, יהא אשר יהא, ברצון נלהב.
אחרי שחולקים יחד את החוויה של הנחדרות עם האצבע, אפשר להיות סקרנים ויצירתיים ולהעיז יותר.
השלב הבא הוא שפאני תחדור לבני (עם האצבע שלה / דילדו – ככל שהוא פתוח ומוכן).
כאשר תהיה לבני את חוויית הנחדרות, הוא יוכל להבין ולהתחבר לעומק הרגשי של פאני.
רק כאשר פאני תהיה מוכנה ועם רצון נלהב, היא תזמין את בני בעצמה.
חשוב לשים לב, שדווקא המנח המיסיונרי הוא המנח ההתחלתי העדיף למין אנאלי.
בכל מקרה, ברגע שאחד מבני הזוג מבקש להפסיק, להאט או להוציא את האצבע / פין / דילדו – בן / בת הזוג מיד נענים ולא מנסים לשכנע או לבקש עוד רגע.

השיח הכן הזה בקליניקה, פתח עבור פאני ובני מרחב אינטימי חדש והם בעיקר דיווחו על הומור וצחוק מתגלגל שחזרו לבית.

האם הפנייה ליעוץ זוגי לא מרמזת בעצם שכבר אין מה לעשות? שסופנו להפרד?


לרוב, מגיעים זוגות שחוו משבר והם מבקשים לתקן את השבר. הסיבות למשבר יכולות להיות פערים במשפחות המוצא, הולדת תינוק' פיטורין, בגידה, מוות במשפחה, מחלה של אחד מבני הבית, התפתחות של אחד מבני הזוג ועוד סיבות רבות ומגוונות.
כאשר אנחנו נמצאים בתוך "המון אדם", אנו בעיקר ערים למהומה, לתחושת המחנק ולעומס. אין לנו את זווית הראיה הרחוקה, הגבוהה, שמניחה את העובדות בפרופורציה שלהן.
זוג במשבר, רואה בעיקר את הקשיים. הזרקור מכוון כנשק זה כלפי זו והשניים שוכחים את ההיסטוריה הטובה שלהם, את החוויות הנעימות שחלקו בעבר, את הימים בהם חלקו רגעי שמחה ועונג.
במהלך היעוץ הזוגי, אנחנו יוצאים למסע היזכרות, לומדים להקשיב ולשוחח, מעוררים את האינטימיות הגופנית והרגשית, יוצרים הרגלים חדשים, מוצאים ויוצרים תחומי עניין משותפים.
בתהליך כזה, בני הזוג מגלים שבזכות ההתמדה, אפשר לתקן את מערכת היחסים, לצמוח ולחדש את האהבה.


בעלי לא מסכים ללכת לשום טיפול זוגי. האם את יכולה לתת לי טיפ איך להתחיל מהלך שיזיז אותנו מהמקום שאנחנו נמצאים בו?

בעלי ואני יחד כבר שבע שנים ויש לנו תינוק בן שנתיים. אני מרגישה שבעצם עוד לפני שהייתי בהריון, התחיל להיווצר בינינו מרחק וזה מאוד מפריע לי. בעלי לא מסכים ללכת לשום טיפול זוגי. האם את יכולה לתת לי טיפ איך להתחיל מהלך שיזיז אותנו מהמקום שאנחנו נמצאים בו?
שלום לך,
לא ממש פרטת את אופי הריחוק. באופן כללי, כאשר מתחיל ריחוק בין בני זוג שנמשך על פני זמן רב, רצוי לקבל ליווי שיחזיר אותו לתלם.
אני מניחה לך כאן כמה צעדים שבהחלט אפשר להתחיל איתם. אם שניכם מגוייסים לטובת הזוגיות, אני מאמינה שהתרגול ידרבן אתכם ויחדש את הקרבה שנטשטשה.
מאחלת לכם בהצלחה(:

***
כל אחד מבני הזוג כותב על דף את סיפור ההכרות שלהם. כיצד הכרתם? האם היה זה באופן אקראי, בטיול, בצבא, בעבודה, אצל חבר, במשפחה, בשכונה...
השתדלו לכתוב במפורט את כל מה שאתם זוכרים.
מתי הבנתם שיש בינכם ניצוץ, מה היו הדברים הראשונים שעשיתם יחד? טיול, מסעדה, בינג' על סדרה, ים...
אחרי שאתם מתארים את תחילת הדרך, כתבו לפחות שלושה מקרים בהם מאוד נהניתם יחד.
אחרי שלכל אחד מכם יש את התאורים על תחילת המסע המשותף שלכם, קבעו זמן, שבו זה לצד זו, הכינו מראש בקבוק יין / פירות – מה שמשמח אתכם בדרך כלל, והקריאו זו לזה את שכתבתם.
השתדלו להקשיב ולא לדייק את האחר(אם אינו מדייק בפרטים). זה הזיכרון שלו.


***
כל אחד מבני הזוג רושם / מקליט / מצייר קווים לחייו טרום הזוגיות הזו. איך היו החיים, במה עסקתם, מה היו החלומות שלכם, מה רציתם לעשות כשתהיו גדולים.
חלקו ביניכם את מה שכתבתם.
עצרו לחשוב על החלומות הנוכחיים שלכם. מהם? מה תרצו לממש, כיצד אתם רואים עצמכם בעתיד ואיזו תמיכה קונקרטית תשמחו לקבל מבן / בת הזוג.

***

כתבו על הבית בו גדלתם. איך הייתה מערכת היחסים בתוך המשפחה שלכם, בין האחים, בין ההורים, בין ההורים לילדים.
אילו מנהגים והרגלים תשמחו ליישם אצלכם היום, מאילו הרגלים / מנהגים תשמחו להיפרד?
שתפו זו את זו וחישבו כיצד אתם יכולים להכניס אליכם לבית פנימה, את המנהגים וההרגלים הטובים של שתי המשפחות וליצור משפחה חדשה, שנהנית מהטוב של שני העולמות.




האם יש טעם להגיע לבד לייעוץ זוגי?

השאלה הזו נשאלת פעמים רבות.
חשוב לדעת ולהכיר פרטים רבים לגבי מצב הקשר והזוגיות.
לרוב, כאשר רק צד אחד עושה תהליך, חוסר האיזון בזוגיות רק ילך ויגדל.

יחד עם זאת, היה לי מקרה בו הגיעה אישה לבדה (בת 45, נשואה, ארבעה ילדים) על מנת לפרוק את הקצר בתקשורת שיש לה עם בן הזוג.
מסתבר שיש ביניהם שיח אינטלקטואלי נהדר, אבל חסרה, עד כמעט איננה, תקשורת אינטימית. שנים שאין ביניהם גילויי חיבה.
לצד זה, התקשורת המינית, שקיימת מדי פעם, מאוד טכנית ומרוחקת.

היה ברור שבן הזוג לא יגיע לשום מפגש. הוא לא הטיפוס.
נפגשתי איתה מספר פעמים וכשהייתה הבנה כי היא עצמה מוכנה לעשות מאמץ, היא התחילה ליישם תרגילים שדיברנו עליהם בקליניקה.

"דיברתי איתו שלשום. בהתחלה הוא לא הבין מה אני באה אליו עם כל "השטויות האלה", וכשאמרתי שאני חייבת לדבר עם מישהו, להוציא את מה שיש לי בלב. אם לא איתו, אז עם מישהו אחר", המילים האחרונות גרמו לו להפסיק לעשות את מה שעשה במחשב וממש לראות אותי.
נפתח שיח כן. אני לא זוכרת מתי דיברנו ככה.
היה רגע שאמרתי לו שהתחלתי לחשוד שהוא אולי מעדיף גברים... הוא צחק.
סיפרתי לו על השפות של האהבה, שהשפות שאני צריכה הן בעיקר מילים ומגע, הוא הבין שהוא מביע את האהבה שלו בשפת השירות.
היתה לנו שיחה ארוכה. טובה בזאת. התחלתי לישון עם פחות בגדים וזה עורר בינינו קרבה.
הוא שאל מה ואיך אני מעדיפה ואוהבת. נפתחה בו הקשבה אלי.
נראה לי שזה הולך למקום טוב. אני אופטימית. מאמינה שאפשר.
אני רואה אותו פתאום כמו שרציתי לראות.

אני כמובן מחזיקה לכל זוג אצבעות ומאמינה שכשעובדים בשמחה על הקשר, הפירות שהוא מצמיח, מתוקים.