על חיבוקים והמערכת החיסונית



אנו נוגעים מאז ומעולם. את הגלגל הזה לא היה צריך להמציא, הוא טבוע בנו. 

כשאנו מקבלים מכה, ולא חשוב בני כמה אנחנו (למעט תינוקות כמובן) מיד אנו שולחים יד 

לשפשף או לעסות את המקום הכואב – פעולה אינסטינקטיבית שלרוב מקלה מאוד. 

אצל תינוקות שאך נולדו האינסטינקט הזה אינו מפותח. הם זקוקים למגעה המנחם 

של האם שירגיע את כאבם. 

האם נתפסת כחלק מגופם שלהם וללא עזרתה, מצוקתם תלך ותגדל.

החוש הראשון שמתפתח אצל העובר הוא חוש המגע. חוש זה מופיע כבר בשבוע השמיני להריון. 

במהלך ההריון חווה העובר ליטופים עדינים ההופכים ללחיצות ודחיפות לקראת סוף ההריון. 

הרחם מתכווץ סביבו ובכך מגרה הן את עורו והן את איבריו של התינוק כשלב מכין לפעולת איבריו הפנימיים.

עיסוי התינוק למן היום הראשון מהווה אפוא המשך ישיר לתהליך ההריון.

דר' אשלי מונטאגו, בספרו "לנגוע", כותב שגירוי העור, מישוש וליטוף, משפרים את מערכת הנשימה, ומפתח את 

תפקודי הקיבה והמעיים אצל התינוק. באותו ספר, מתאר מונטאגו ניסוי על חולדות שקיבלו עיסוי בעדינות 

בשלושת השבועות הראשונים לחייהם, לעומת קבוצת הביקורת. 

בקבוצה שקיבלה עיסוי היתה עליה ניכרת ומהירה במשקל ובנוסף, עמידות וחסינות גופנית גבוהה יותר במצבי 

מתח.


העיסוי חשוב וחיוני לתינוקות וילדים, כולל פגים, שעליהם ספציפית נעשו מחקרים. תינוקות הנולדים טרם זמנם

 חווים מגע של מכשירים רבים וזריקות – הללו הופכים את חווית המגע לחוויה מכאיבה. 

פגים אלו עלולים לפתח חשש ממגע ודווקא הם זקוקים למגע רב.

במחקר של אוניברסיטת מיאמי גילו שעיסוי פגים שנולדו בשבוע ה- 26 להריון הוביל לכך שפגים אלו שרדו ללא 

בעיות התפתחות באופן משמעותי, לעומת קבוצת הביקורת שהראתה בעיות התפתחות וחלקה אף לא שרד. 

העיסוי שניתן לקבוצת המחקר היה עיסוי יד או רגל, עיסוי כללי או הנחת העובר על גופה החשוף של אמו.

מחקר אחר על פגים מ1990- הראה שפגים שקיבלו עיסוי בן 15 דקות ברווח של 3 שעות בינהם ו- 3 פעמים ביום

 במשך 10 ימים, העלו במשקלם ב 21% יותר מקבוצת הביקורת ואף השתחררו מבית החולים 5 ימים מוקדם 

יותר.

דר' וולט סקאפאר מביה"ח ממוריאל צ'יק בקליפורניה, מנהל מרכז ללחצים ולבריאות אומר שמימוש היכולת 

הטמונה בילדים תלויה באווירה מטפחת בילדות. 

מגע, למן היום הראשון הוא מרכיב חיוני לאווירה כזו. ילדים כאלה, שמקבלים מגע, יפתחו הערכה עצמית 

והתפתחות אישית בריאה יותר לעומת ילדים אחרים שעלולים לפתח מערכת עצבים מתוחה שאיננה הכרחית.

דר' סטאפן ברמן מאוניברסיטת קולורדו אומר שתינוקות שאמהותיהם מתקשות בליטופם, חיבוקם או דיבור 

אליהם, עלולים לסבול מעיכוב בגדילה/ התפתחות.

מכל אלה עולה כי הצורך במגע הוא צורך ביולוגי – למגע ולאהבה יש השפעה ממשית על התינוק.מדוע לעסות?

העיסוי משפר את הקשר שבין ההורה לילד, עוזר לתינוק להרגע, מסייע להתפתחות מהירה יותר של מערכת 

העצבים והרפלקסים, מזרז תנועה וקואורדינציה ומיטיב עם הסירקולציה והשרירים. 

העיסוי מאפשר להורה להכיר היטב את שפת הגוף של התינוק ודרכיו ליצירת קשר. בנוסף, תינוקות שחווים עיסוי 

מגלים איכות שינה ושיגרה טובה יותר.

ההמלצה היא לעסות עד גיל חצי שנה כל יום – בזמן שנוח לאם/אב ולתינוק כמובן. מגיל חצי שנה או למן הגיל בו 

החל התינוק לזחול ולגלות את עולמו יותר ויותר ונעשה פעיל, העיסוי נראה אחרת – מתווספים לו תרגילים 

ומתיחות והמינון יורד לפעמיים עד פעם בשבוע, בהתאם לאופי ולדרישות התינוק.

חשוב לשים לב לכך שאצל תינוקות, מהווים השרירים רבע ממשקל גופם (לעומת חצי אצל מבוגר) כך שפעילות 

קצרה, בין 5 ל- 15 דקות, תספיק לזירוז מחזור הדם שלו. העיסוי נעשה בעדינות בהחלקת הידיים על עורו של 

התינוק, בלחיצות עדינות ובתנועות סיבוביות, בלישה קלה ובתנועות סחיטה. לעתים מוסיפים הקשות קלות 

באזורים רחבים כמו הגב והחזה (קיימות טכניקות רבות ומגוונות הקשורות במגע. אפשר ורצוי ללמוד כיצד 

להתאים את המגע לאופי התינוק) .

אווירת העיסוי חשובה לכשעצמה. רצוי לדאוג לכך שהחדר או הסביבה בה אנו בוחרים לעסות את התינוק תהיה 

חמה ונעימה לתינוק ולא פחות חשוב, שלנו יהיה נוח ונעים. אפשר לבחור מוסיקה מרגיעה שתלווה את מהלך 

העיסוי ואולי אף ריח נעים – אם פרחים , קטורת או שמן אתרי. העיסוי מיטיב גם איתנו, ההורים. האווירה 

המרגיעה משפיעה גם עלינו והרווח הופך להיות כפול ומכופל.

עיסוי בעזרת שמן מקטין את החיכוך בין ידנו לגוף התינוק, כך שהתנועות הן חלקות ואחידות. בעזרת העיסוי לומד 

התינוק את גבולות גופו (היכן מתחילה הזרוע והיכן מסתיימת היד – בקצות האצבעות וכד') ומודע יותר לטווח 

התנועה שלו. מהר מאוד ידווח לנו התינוק מה הוא מעדיף ומאיזה חלק של העיסוי הוא נהנה יותר.


על מנשאים וחיות אחרות

בחלקים גדולים של אפריקה ואמריקה הלטינית, נישאים התינוקות במנשאים צמודים לגוף – דבר המחזק את 

תחושת הביטחון ואת רגש הקרבה. תינוק הנישא במנשא כזה, שותף לכל התהליכים הנעשים סביבו. אם נוצר 

אצלו מתח, יתפרק האחרון דרך תנועות הגוף של האם או בן המשפחה האחר הנושאים אותו. תינוקות אלו בוכים

 פחות ובטוחים יותר בסביבתם.

ייחודנו כבני אדם, לעומת החיות הוא האפשרות לתקן. אם יופרד גור מאמו בדקות/שעות ראשונות ויופגש עימה 

שוב, יוזנח על ידי אמו והוא עלול למות. אצלינו גבולות אילו אינם ברורים. תקופה זו יכולה להיות חודשים ואף 

שנים. גם אם נתחיל לגעת בגיל שנתיים, ארבע או יותר, נוכל לראות בדרך כלל את פירותיו של המגע שהוא הכלי 

הכל כך בסיסי בחיינו.

התינוקות שלנו, אינם יכולים ליזום מגע איתנו (ההורים) – הם תלויים בנו בלבד וביוזמתנו ליצור עימם קשר רגשי

 על מנת לספק את צרכיהם.

אם עדיין לא חיבקתי היום, אם לא חובקתי – זה הזמן!! 



אפרתה בנור | ליווי ויעוץ זוגי | מיניות בריאה