נורית צוחקת כשהן צוחקות ומשתדלת לעטות הבעה של יודעת.
בעוד חודשיים וחצי היא תהיה בת ארבעים ואחת.
היא נשואה למי שהיה המורה שלה לטניס ויש לה שני ילדים מקסימים. כולם אומרים תמיד שהם המשפחה הכי יפה שמסתובבת בעיר.
אף אחד לא מעלה על דעתו שהבחוץ שייך לבחוץ ושאין החוץ מעיד על הפנים ושנכון, היא אמא נהדרת, אבל היא לא ממש יודעת להיות בת זוג. ככה לפחות היא מרגישה משאול.
שאול אומר לה שהיא לא מחוברת לגוף, שהיא פריג'ידית, שהוא לא מבין איך יכול להיות פער כזה בין יופי וגוף עסיסי כמו שלה לחוסר החשק המיני שלה. כבר בשנה הראשונה היו לו מאהבות. הסידור הזה דווקא היה לה נח. שיניח לה. שלא יבקש ממנה כלום. בטח לא למצוץ לו או סתם לתת לו להכנס כדי לגמור.
אף אחת מהחברות שלה לא יודעת. וכשהן נפגשות, אין אפילו פעם אחת שהן לא מדברות על סקס. ושירלי במיוחד – ממש אוהבת מין. רותי קוראת לה הנימפומנית של החבורה ואסנת מקנאה בה שהיא כזו חמה.
נורית רק מצחקקת ומדי פעם משחילה מילה. אבל היא רחוקה מהנושא ומהבנות בעניין הזה, שנות אור. לעתים היא תוהה בינה לבינה איך זה מרגיש להיות עם חשק כזה.
למפגש הבנות האחרון, שירלי, שהולכת עם גדי לכל מני סדנאות שקשורות במיניות ומגע, הגיעה עם שובר מתנה, שזכתה בו, לסדנת מיניות לנשים. הסדנא נפלה בדיוק על תאריך היומולדת של נורית – וכולן ללא יוצא מן הכלל בכלל לא חשבו שהשובר ילך למישהי אחרת מלבדה.
נורקה, הן אמרו לה, תעשי חיים, אה... תכתבי הכל, שלא תשכחי – ואחר כך תלמדי אותנו כל מה שלימדו אותך. שנתרענן קצת.
אני פוגשת לא מעט "נוריות" שמרגישות שמשהו אצלן לא בסדר... שבטוחות שהן מקולקלות. שעושות כאילו. עמוק בפנים יש בהן רצון להיות במקום אחר. מכיל, מכיר, בוטח, שמח.
להיסטוריה יש חלק בהווה של מי שאנחנו. בהווה יש את הפוטנציאל הגדול לעורר בנו שינוי ולדאוג לעתיד מיטבי.
הגוף הוא רק דוגמא אחת. הוא שמח כשמגלים אותו. העור, האיבר הכי גדול בגוף, הוא זה שחש בנוסף לחום וקור, גם עונג.
הסוד הגדול לגילוי, טמון ב"איך" ובהשלה המקדימה.
מגע הוא צורך בסיסי וחיוני לבריאות הרגשית והפיזית. אפשר ללמוד לגעת. קודם כל את, בעצמך.
מזמינה אותך לגלות את חדוות האור על העור. החליטי להכיר את המרחב הזה שנמצא איתך בכל רגע ובכל מקום.
עכשיו זהו זמן מצויין להתחיל.
אפרתה בנור L.Ac | ליווי ויעוץ זוגי | מיניות קשובה | כתיבה יוצרת